פסק-דין בתיק ע"ו 46892-02-13

1.         המערער, יליד 1983, מוכר על ידי המשיב בגין מספר פגימות ונכותו הכוללת עומדת על 44% נכות. בין היתר מוכר המערער בגין קיבוע עמוד שדרה מותני ובגין צלקות שהנכות בהן היא נושא ערעור זה.

2.         הערעור שבפניי נסב על קביעת  וועדה רפואית עליונה מיום 2.1.13 שהתכנסה בעקבות פסק דיני בע"ו  8917-08-10 מיום 4.4.11, שבו ראיתי להשיב הדיון לוועדה במספר עניינים.

3.         ב"כ המערער טוען כי שלוש טעויות נפלו בהחלטת הוועדה הנוכחית:

א.         הוועדה מצאה כי המערער זכאי לנכות בשיעור 5% בגין כל אחד מהשברים בחוליות בהתאם לסעיף 37 (3) (א) II שדן בשבר עם תזוזה קלה, אך לא ראתה להוסיף על הנכות בגין הקיבוע גם נכות בגין השברים.

            לטענתו, אם מסכימה הוועדה שהמבחן לקביעת נכויות מצטברות הוא מקום שהן  אינן חלק בלתי נפרד מהקיבוע - כי אז במקרה זה יש לקבוע נכות נפרדת בגין השבר וכדבריו: "יתכן מצב של שבר בעמוד השדרה אשר אינו דורש ניתוח וקיבוע עמ"ש, כמו כן, יתכן מצב של קיבוע בעמ"ש אשר נדרש מטעמים שאינם קשורים לקיומו של שבר..".

            הוא שב על טיעונו שבערעור הקודם באשר לסיפא לסעיף 37 (3) שקובעת "בנוסף לשבר בעמוד השדרה, תיקבע נכות בגלל הגבלה בתנועות עמוד השדרה או הפרעות נוירולוגית בהתאם למיקום האנטומי."

            הוא מוסיף ומפנה לסעיף 10 לתקנות שמורה באילו מקרים לא יוענקו שני סעיפי ליקוי, אשר אינו קובע הגבלה כאמור במקרה דוגמת זה שבענייננו.

            מטעם זה היה על הוועדה  לקבוע 30% בגין קיבוע ו - 5% X 2 בגין כל שבר של חוליה.

ב.         צלקות

            הוועדה לא השיבה לשאלה שהונחה בפניה בפסק הדין הקודם ולפיה נדרשה לענות האם הצלקת אינה מכערת כלל וזאת חרף  אורכה.

            תשובת הוועדה אינה עונה לשאלה שכן אינה מתיישבת עם ממצאי הוועדה עצמה שעל פניהם מלמדים שמדובר בצלקת שהינה מכערת.

ג.          עיגול דרגת הנכות

            לאחר שטענה זו לא נדונה על ידי בערעור הקודם, שב ב"כ המערער על הטענה שנכות בשיעור 44.4% צריך לעגל כלפי מעלה  ל - 45% ולא כלפי מטה ל - 44%. זאת בשים לב לחקיקה אחרת, שעניינה אף הוא חקיקה סוציאלית על כל המשתמע מכך.

4.         ב"כ המשיב טוען מנגד:

א.         הנושא של נכות נוירולוגית כלל לא עלה בפסק הדין הקודם  ובכל זאת ראה ב"כ המערער חירות להעלות זאת.

ב.         הוועדה הבהירה כיצד הצלקת אינה מכערת גם אם היא ארוכה. הוא מפנה להסבר הוועדה.

ג.          הוועדה השיבה על שנדרשה לצורך הנכות האורתופדית וקבעה שאם הייתה מחשבת שברים + הגבלת תנועה - הייתה מגיעה לנכות נמוכה יותר.

אין מקום להתערב בקביעת הוועדה שכן כל קביעותיה הן רפואיות טהורות אשר לבית משפט זה אין סמכות להתערב בהן.

ד.         בכל הנוגע לשיטת עיגול הנכויות המערער סומך על פסק דין של בית המשפט המחוזי שאינו מחייב את בית משפט זה.